בלוג על קהילות

או מה בין קהילה לקהילה וירטואלית ?

3 ציוני דרך שעיצבו את הקהילות כמו שאנחנו מכירים אותם היום.

"מעולם לא הייתי תלמיד טוב"

בכיתה ט' העיפו אותי מלא nשיעורים, התחלתי לקחת ריטלין שעשה לי רע ונראה לי שההורים שלי היו די מיואשים ממני.

בשלב מסוים הפסקתי לקחת ריטלין בלי להגיד לאף אחד והחלטתי עם עצמי שאני הולך להוכיח לעולם שנאי יכול להצליח (ועוד בלי ריטלין...).

למזלי לקראת סוף השנה הציעו לי להצטרף למב"ר (כן כן זה המקום לצאת מהארון בהקשר הזה...) ושם פחות או יותר התאפסתי

בגרות מצוינת לא הייתה שם, אבל במקצוע אחד הייתי לא רע וזה היסטוריה.

השבוע, ראיתי פוסט על המושג "קהילה מדומיינת" ופתאום חזרתי 17 שנה אחורה.

המושג הזה חיבר לי את עולם הקהילות עם ההיסטוריה ומאז לא ישנתי יומיים.

מעולם לא הצטיינתי בכתיבה, אבל הפידבקים האחרונים (ובקשות חוזרות ונשנות לא לכתוב פוסטים חופרים...) אפשרו לי לעזור אומץ ולכתוב לראשונה בחיי בלוג.

אני מזמין אתכם (רק מי שמעניין אותו כמובן...) להיכנס לבלוגפוסט ומקווה שיעניין אתכם.

עכשיו בקשה אחרונה, ממש מבקש שתכתבו לי, תגיבו, תתנו פידבק לטוב ולפחות, כדי שאוכל להשתפר.

כדי להבין את המושג קהילה חשוב שנבין מהי קהילה מדומיינת. היא מכריחה אותנו להסתכל על המושג בעין ביקורתית.

במאמרו "Definitions of Community: Areas of Agreement" מונה ג'ורג' הילרי (Hillery, 1955) תשעים וארבע הגדרות שונות למונח "קהילה" כפי שהופיעו בספרות הסוציולוגית, וזאת כדי למצוא מכנים משותפים רחבים ככל האפשר להגדרות אלו. לטענתו, שלושה מאפיינים הופיעו ברוב ההגדרות שבחן. הראשון הוא "קבוצה של אנשים המקיימים בינם לבין עצמם אינטראקציות חברתיות" (social interactions). המאפיין השני הוא אזור גיאוגרפי משותף, והשלישי הוא "קבוצה של אנשים בעלי קשרים משותפים" (common ties), כאשר הכוונה היא לסגנון חיים משותף, לנורמות, לערכים ולשימוש במוסדות חברתיים משותפים. ארבע שנים מאוחר יותר טען כריסטן ג'ונסן (Jonassen) כי אפשר להסכים רק על שניים מבין שלושת המאפיינים של הילרי וכי אין הסכמה על המאפיין העוסק באזור גיאוגרפי משותף. לטענתו, האזור הגיאוגרפי המשותף אינו בגדר תנאי מחייב לקיומה של קהילה, אלא רק מצביע על עצם קיומה של קהילה במקום מסוים. לחזור לזה בפוסט האחרון.

במהלך השנים היו מהפכות רבות שהשפיעו על המושג קהילה. המהפכה הראשונה היא המפכה הלשונית. בזכותה הגיעה אלינו השפה והתחלנו לדבר , לרכל ולדבר על יחסים אנושיים. אבל הכי חשוב המפכה הלשונית אפשרה לנו לדמיין.

איך קידמה המהפכה הלשונית את האדם?

אבל מה שיפרוץ את דרכו של האדם הוא הדמיון דווקא. החידוש המופלא ביותר שהביאה הלשון הוא היכולת להעלות ולדון בדברים מופשטים - לדבר על רעיונות ודברים דמיוניים, שאפשרו בדיעבד לארגן חברה אנושית משתנה ומשתכללת, שמבוססת על הסכמות בקבוצות גדולות מאד, בין אנשים שלא בהכרח מכירים זה את זה. אלו רעיונות דמיוניים ומופשטים לחלוטין, כמו מיתוסים, אמונות, הסכמות, כללים, חוקים, מוסר, פילוסופיה וכן הלאה. מהם תתפתח התרבות האנושית וייוולדו השבט, הכלכלה, המלוכה, המדינה, הטכנולוגיה, המדע והמידע. וזו הלשון שתאפשר לאדם לחנך את הדור הבא ועדיין להסתגל לשינויים ותמיד לשתף פעולה, כדי לפרוץ קדימה ובעיקר למעלה.

המפכה הבאה בתור היא המהפכה החקלאית

מה הייתה המהפכה החקלאית?

המפכה החקלאית אפשרה לאדם להתיישב ובכך אפשרה לקהילות להתקיים על בסיס גיאוגרפי. התפתחו כפרים, ערים שבעצם אפשרו לאדם להיקשר למקום בו הוא גר ולאנשים הסובבים אותו. כך גם גדלו הקהילות משבט קטן לערים שחלקם הגיע גם למיליון תושבים (נגיד רומא עיר הבירה של האימפריה הרומית...).

המהפכה התעשייתית

מהפכת המידע

האינטרנט מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.

כאן אפשר לקרוא קצת על החזון החדש של פייסבוק

בקצרה, מה שפייסבוק מציגים שם הוא את הרצון ליצור קרבה בין אנשים, לבנות קהילות ולאפשר לבני האדם לבטא את מה שחשוב להם.

במקרה שמעתי פודקסט של דוקטור יובל נוח הררי שבו הוא מספר איך לנו כבני אדם יש תודעה מדומיינת, הוא קורא לזה- "כסף ואלוהים הם משהו מדומיין".

הכלבים שהולכים כאן לצידנו רואים את העצים ואת האבנים מסביב. אנחנו הולכים ומדברים על כסף, על אלים ומדינות, שאותם הכלבים לא יכולים לראות, כי הם קיימים רק בדמיון שלנו. זה רעיון שפילוסופים עוסקים בו אלפי שנים. הסינתזה היא החיבור של הרעיון הזה לכלכלה ודתות - להבין שגם כסף ואלוהים הם משהו מדומיין".

לגישתך, קומוניזם וציונות הם גם דתות, והדת המצליחה ביותר בעידן המודרני, היא הקפיטליזם.

"ראשית, זה עניין סמנטי. אפשר להגדיר איך שרוצים כל עוד שומרים על עקביות. אפשר להגיד שאם יש אלים, נקרא לזה דת ואם אין, נקרא לזה אידיאולוגיה. אני מעדיף לקרוא לכולם דת, כי הפונקציה של קומוניזם וקפיטליזם לאורך ההיסטוריה דומה לפונקציה של הנצרות והאסלאם - ליצור בסיס לסדר החברתי. הבעיה הגדולה של סדר חברתי מדומיין, זה להסביר מדוע בני אדם צריכים להתנהג דווקא כך ולא אחרת.

"הדתות, לגווניהן השונים, טוענות שהחוקים שלנו נגזרים ממציאות על-אנושית שבני אדם לא יכולים לשנות כרצונם. מה זו המציאות הזו? באסלאם ובנצרות אלה אלים ובקומוניזם ובקפיטליזם אלה חוקי הכלכלה הנצחיים והבלתי-ניתנים לשינוי".

תזה מרכזית נוספת בספר היא שמאז המהפכה הלשונית חיים בני האדם בתוך "סדר מדומיין". כלומר, כללי מחשבה והתנהגות אשר מבוססים על מושגים הקיימים אך ורק בדמיונם המשותף של בני האדם – כסף, אלים, צדק, זכויות, לאומים, מדינות וכיוצא בזה. בלי אמונה משותפת בסדר מדומיין כלשהו, לא ניתן לארגן שיתופי פעולה בין מספרים גדולים של בני אדם, מכיוון שלבני אדם אין אינסטינקטים ביולוגיים המתאימים לשיתוף פעולה עם מספר כה גדול של זרים.

קהילות מדומיינות

קצת על קהילות מדומיינות

"מה מביא בני אדם לאהוב את אומותיהם עד כדי הנכונות למות בשבילן, וגם לשנוא ולהרוג בשְׁמָן; מה הופך אנשים זרים זה לזה, שלעולם לא ייפגשו, שאולי לא ישמעו איש על רעהו, למאוחדים בקשר אחווה קהילתי, כמעט משפחתי, ובנכונות למסור את נפשם למען אותו רעיון של האומה האחת, שהוא כולו המצאת דמיונם?", שואלת עדית זרטל (1996). המונח "קהילייה מדומיינת", שטבע ההיסטוריון בנדיקט אנדרסון (Anderson), מספק תשובה אפשרית לתהייתה. קהילייה מדומיינת נוצרת באמצעות סיפור מאחד שעל בסיסו ציבור של בני אדם מגבש את זהותו הלאומית. מדינת הלאום המודרנית היא ישות דמיונית שקיומה מותנה באמונות על אודותיה ובדימוייה הקולקטיביים.

עם שקיעתם של מוסדות מסורתיים כגון הדת והמשפחה, שסיפקו לכידות חברתית, נחמה רוחנית וסדר יום מוסכם, נוצר ריק שאליו נוצקה הלאומיות. זו הפכה לתחליף מטאפיזי נוכח תחושת האקראיות שהשתלטה על עולם מחולן, ריק מוודאות. תיאור זה נכון גם להיווצרותן של קהיליות מדומיינות אחרות, למשל קהילות וירטואליות. בניגוד לארנסט גלנר (Gellner, 1964), הרואה באומה פיתוח מלאכותי ו"זיוף" של מציאות שאינה קיימת, אנדרסון גורס כי עצם היכולת לדמיין סיפור משותף אחד ולא סיפור אחר היא שמייחדת את האומה ככזו ומבדילה אותה מאומות אחרות.